צַפַּחַת

צַפַּחַתf. (צפח; v. צִיפּוּחָא) a tenacious batter dripped on a hot griddle, a sort of waffle. Makhsh. V, 9 חוץ מן דבש הזיפין והצ׳ except the connected flow (נִצּוֹק) of thick honey or of a batter; (Maim., taking זיפין a. צ׳ as pr. n. pl., except the flow of honey from Zifin or Tsappaḥath, v. זִיף II, III); Naz.50a והצַפִּיחִית (= b. h. צַפִּיחִת); Sot.48b והצַפִּיחִים.(For b. h. גַפּחַת pitcher, cmp. טְפִיחַ..